ישראל בשתי חזיתות: הסלמה מול אירופה ותקיפה צבאית בתימן

רקע: מלחמת עזה והשינוי בעמדה האירופית

האיחוד האירופי נקט בצעד חסר תקדים, המהווה שינוי משמעותי במדיניותו כלפי המלחמה בעזה, והודיע על השעיית תמיכה כלכלית והצעה לסנקציות ממוקדות. החלטה זו מגיעה לאחר חודשים של מלחמה הרסנית, שהחלה לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, והובילה למשבר הומניטרי קטסטרופלי. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, תיארה את המצב כ"רעב מעשה ידי אדם", אמירה המשקפת תסכול בינלאומי גובר מהגבלות הסיוע ומהמחיר האזרחי העצום. הסנקציות המוצעות מכוונות ספציפית נגד שרים קיצוניים בממשלתו של בנימין נתניהו, ומסמנות כי סבלנותה של אירופה כלפי מדיניות הנתפסת כחותרת תחת פתרון שתי המדינות ומלבה אלימות, פקעה.

חזית חדשה: תקיפות ישראל בתימן

במקביל ללחץ הדיפלומטי הכבד, צה"ל הרחיב את פעילותו ופתח חזית חדשה נגד החות'ים בתימן. ישראל אישרה כי ביצעה תקיפות אוויריות נרחבות בבירת תימן, צנעא, כנגד מה שהוגדר כ"נכסים צבאיים" של החות'ים. הסלמה זו מגיעה בתגובה להתקפות החוזרות ונשנות של החות'ים על ספינות בים האדום, שלטענתם נעשות כתמיכה בפלסטינים בעזה. באמצעות תקיפה ישירה על החות'ים בבירתם, ישראל מעלה את רף הסיכון ונכנסת לעימות ישיר עם שלוח איראני מרכזי, ובכך מאיימת להרחיב את הסכסוך למלחמה אזורית רחבה יותר.

ניתוח: לחץ כפול של בידוד והסלמה

התפתחויות מקבילות אלו מציבות את ישראל במצב אסטרטגי מסוכן. מצד אחד, התקשחות עמדת האיחוד האירופי שוחקת את התמיכה הדיפלומטית והכלכלית מאחד משותפי הסחר הגדולים שלה, ומעמיקה את בידודה הבינלאומי. מצד שני, פתיחת חזית בתימן מסיטה משאבים צבאיים ומגבירה את הסבירות לעימות רחב יותר עם הציר בהנהגת איראן. מצב זה מפעיל לחץ אדיר על ממשלת נתניהו, הניצבת בפני ביקורת גוברת מבית ומחוץ על ניהול המלחמה והשלכותיה האזוריות.

סיכום

ישראל ניצבת כעת בצומת דרכים קריטי, כשהיא מוצאת עצמה מבודדת יותר ויותר מבעלות בריתה המערביות המסורתיות, בעודה שוקעת עמוק יותר בסכסוכים צבאיים אזוריים מתרחבים. החלטת האיחוד האירופי להטיל סנקציות, יחד עם ההסלמה הצבאית בתימן, מדגישה את האתגרים העמוקים העומדים בפני ישראל, שמדיניותה הנוכחית הופכת לבלתי קיימא מבחינה דיפלומטית וצבאית.

This page is also available in: English فارسی Georgian (Georgia) العربية